ארגונים תעשייתיים ועתירי־שירות אינם מתקשים ביישום בינה מלאכותית בשל מחסור בטכנולוגיה או בנתונים.
הקושי האמיתי נובע מכך שבינה מלאכותית מוצגת לעיתים קרובות כפתרון נקודתי ניסוי במחלקה אחת, כלי לצוות מסוים, או יוזמה מבודדת שאינה מחוברת לפעילות היומיומית.
בסביבות תפעוליות מורכבות, גישה כזו כמעט ואינה מתרחבת.
טרנספורמציה אמיתית מחייבת שינוי תפיסתי: התייחסות לבינה מלאכותית כיכולת ארגונית כוללת, ולא כאוסף של מקרי שימוש מנותקים.
זהו הבסיס של אסטרטגיית הזרעים המרובים.
מדוע יוזמות מבודדות אינן מצליחות בקנה מידה ארגוני
ארגונים תעשייתיים פועלים כמערכות מחוברות וצפופות. התחייבויות מסחריות משפיעות על התפעול. שיבושים תפעוליים משפיעים על שירות הלקוחות. משוב משירות הלקוחות משפיע על הביקוש העתידי.
כאשר בינה מלאכותית מיושמת בבידוד, היא עשויה לייעל נקודתית אך במקביל ליצור חיכוך וחוסר תיאום במקומות אחרים.
אסטרטגיית הזרעים המרובים משיקה במכוון מספר יוזמות במקביל, כך שהן צומחות על תשתית משותפת ולא יוצרות איים מנותקים חדשים.
בארגונים תעשייתיים ועתירי־שירות, יוזמות אלו נזרעות לרוב במספר תחומי ליבה, לדוגמה:
פעילות מסחרית ומכירות
תפעול ותכנון ייצור
שירות לקוחות ותמיכה בשטח
אלו דוגמאות להמחשה בלבד ולא מבנה מחייב.
העיקרון המרכזי הוא שכל יוזמה מספקת ערך מיידי, אך מתוכננת כבר מהיום הראשון להתחבר לאחרות באמצעות נתונים משותפים, הגדרות אחידות ובעלות ארגונית ברורה.
מזרעים מקבילים ליכולת ארגונית אחודה
כל “זרע” נותן מענה לצורך תפעולי אמיתי.
יכולת מסחרית עשויה לזהות הזדמנויות ולתמוך ביוזמות מכירה
יכולת תפעולית עשויה להתאים תוכניות ייצור באופן דינמי לאילוצים מהשטח
יכולת שירותית עשויה לסייע לצוותים בפתרון תקלות במהירות ובעקביות
כל אחת מהיכולות האלו מייצרת שיפור מדיד בפני עצמה.
יחד כאשר הן נבנות על בסיס משותף הן יוצרות שכבת אינטליגנציה ארגונית החוצה את הארגון כולו.
הרשומה הארגונית האחידה: מדוע משמעות משותפת חשובה יותר ממודלים
החסם המרכזי ביישום בינה מלאכותית ארגונית אינו לרוב רמת התחכום של האלגוריתמים.
הוא חוסר אחידות במשמעות.
בסביבות תעשייתיות, אותה ישות מוצר, לקוח, הזמנה או נכס מקבלת פרשנויות שונות במערכות מידע שונות. בינה מלאכותית הנשענת על הגדרות סותרות אינה יכולה לתמוך בהחלטות בצורה אמינה.
לכן, אסטרטגיה הניתנת להרחבה מחייבת בניית רשומה ארגונית אחידה מערכת הגדרות משותפת לישויות העסקיות, למאפייניהן ולקשרים ביניהן.
כאשר כל יוזמה פועלת על אותה מציאות מוסכמת, ניתן לעבור מניתוח לביצוע מבלי להגדיל סיכון תפעולי.
תשתית שנבנתה להמשכיות, לא להפרעה
ארגונים תעשייתיים ועתירי־שירות אינם יכולים להרשות לעצמם טרנספורמציות משבשות.
בינה מלאכותית חייבת להשתלב בסביבות פעילות ולהתפתח לאורך זמן.
אסטרטגיית הזרעים המרובים מובילה באופן טבעי לבניית תשתית משותפת, הכוללת:
תשתיות נתונים אחידות עם קליטה מאובטחת וניהול מרכזי
רכיבי בינה מלאכותית הניתנים לשימוש חוזר בין תחומים
ממשל ארגוני ברור: בעלות, אבטחה, יכולת הסבר וניהול מחזור חיים
שימור ידע ארגוני המבוסס על נהלים, אירועים היסטוריים והחלטות תפעוליות
תשתית זו מבטיחה המשכיות, ובו־זמנית מאפשרת חדשנות מתמשכת.
אינטליגנציה חוצת־ארגון: המקום שבו נוצר הערך האמיתי
הערך האמיתי של אסטרטגיית הזרעים המרובים מתגלה כאשר מתקיים חיבור בין תחומים.
תובנות משירות הלקוחות חושפות חיכוך תפעולי חוזר.
אילוצים תפעוליים מעצבים התחייבויות מסחריות.
הביקוש המסחרי מזין חזרה את תהליכי התכנון והתיעדוף.
לולאות משוב אלו הופכות תהליכים מקוטעים למערכת אינטליגנציה מתואמת כזו שלומדת, מסתגלת ומשתפרת באופן רציף.
בשלב זה, בינה מלאכותית אינה עוד כלי.
היא הופכת לחלק מהאופן שבו הארגון חושב ופועל.
מפת דרכים ממושמעת לביצוע
טרנספורמציה מוצלחת אינה מתחילה בטכנולוגיה.
היא מתחילה במסגור נכון.
שלב המסגור בוחן היתכנות, מגדיר תחום פעולה ומתכנן ארכיטקטורה ברמה גבוהה לפני פיתוח רחב. שלב זה מבטיח:
בעלות ברורה ונתיבי שילוב מוגדרים
שליטה בהיקף, בסיכון ובתקציב
תכנון ניתן להרחבה המותאם למציאות התפעולית
המטרה אינה ניסוי.
המטרה היא ביצוע בר־קיימא.
אנלוגיה פשוטה
יישום בינה מלאכותית באמצעות מספר זרעים מקבילים דומה להתקנת מערכת עצבים מרכזית ולא להוספת שריר בודד.
שריר אחד עשוי לייעל פעולה מסוימת.
מערכת עצבים מתאמת חישה, קבלת החלטות ופעולה בכל הגוף.
זהו ההבדל בין ניסויים נקודתיים לבין בינה מלאכותית שמחוללת שינוי אמיתי בארגונים תעשייתיים ועתירי־שירות.
