כשהמנכ”ל של וולמארט מסביר את הצמיחה של 26% במכירות הדיגיטליות באמצעות בינה מלאכותית, ברור שאנחנו לא עוסקים רק בהייפ. זהו ערך עסקי מוכח.

וזה לא סיפור בודד:

- טויוטה מפעילה פלטפורמת AI שמאפשרת חיסכון של מעל 10,000 שעות עבודה בשנה במפעלי הייצור.

- בית החולים ג’ונס הופקינס קיצר את הזמן עד שמטופל מקבל מיטה ב-30%, ושיפר משמעותית את הזרימה בחדרי המיון.

- אמריקן אקספרס שיפרה את יכולת גילוי ההונאות ב-6%, חיסכון של עשרות מיליוני דולרים בכל שנה.

- יצרנית האלקטרוניקה הגדולה בעולם, Foxconn , הגדילה את התפוקה ב-25% והפחיתה פגמים ב-15% בזכות יישומי AI תעשייתיים.

המציאות ברורה: מודלים גדולים לשפה (LLMs) אכן חוו אכזבות והייפ מופרז, אבל צורות אחרות של בינה מלאכותית – ממודלים קטנים יותר ועד מערכות חיזוי וייעול תעשייתיות – מספקות ערך עסקי עצום כבר היום.

לכן האמירה שאנחנו “באמצע בועת AI” רחוקה מהמציאות. הערך שנוצר כבר עכשיו לחברות ולארגונים הוא ממשי, מדיד, וקריטי לתחרותיות.

חברות שמצליחות הן אלו שמיישמות אסטרטגיה פרגמטית של דאטה ו-AI, ומיישרות קו עם ערך אמיתי ללקוח ולעסק. זה לא רק עניין של טכנולוגיה – אלא של תרבות ניהולית:

- מנכ”לים חייבים להציב כיוון ברור ולהסיר חסמים.

- צוותים עסקיים וטכנולוגיים חייבים לעבוד יחד, בלי סיילואים.

- הטכנולוגיה חייבת לשרת מטרות אסטרטגיות, ולא להפך.

החברות שכבר היום פועלות כך – הן אלה שמובילות את הדרך קדימה.